עורך דין פטנטים

עורך דין פטנטים מול בתי משפט

אם התקבל פטנט, עיצוב (מדגם) או סימן מסחר, או אם יש זכויות קניין רוחני אחרות, למשל זכויות יוצרים, נדרש עורך דין העוסק בקניין רוחני כדי לאכוף את הזכויות. במשרדנו עורכי דין, ועורכי דין שהם בנוסף גם עורכי פטנטים, הפועלים למיצוי זכויות בעלי הפטנט.
תחילה, במקרים המתאימים, ניתן לשלוח מכתב התראה למי שמפר את הפטנט או זכות קניין רוחני אחרת. לעיתים מכתב ההתראה מספיק. במקרה זה נדרש לעיתים, בנוסף למכתב ההתראה, לנסח הסכם עם התחייבות של המפר.
אם מכתב ההתראה אינו מספק, אנו מגישים תביעה לבית המשפט. לעיתים התביעה מלווה בבקשה לצו מניעה כבר עם הגשתה, בנוסף לפיצוי הכספי המבוקש ולסעדים נוספים.
משרדנו מטפל בהגשת תביעות כנגד מפרים. בנוסף, אנו מגנים על נתבעים שמוגשות כלפיהם תביעות הפרה, לעיתים ללא כל הצדקה.

עורך דין פטנט וניסוח מסמכים והסכמים שונים

בנוסף להליכי רישום פטנט וקניין רוחני, משרדנו מכין הסכמים ומסמכים שונים שחשובים לחברה, לממציא וליזם. המטרה היא למקסם את ההגנה ולהפחית סיכונים משפטיים שיכולים להיות בתהליך היזמות.
לאחר ניסוח ההסכמים אנו מלווים את לקוחותינו בייעוץ ביישום ההסכם. בנוסף, אנו יועצים משפטיים לחברות שונות ועורכים פרוטוקולים ומסמכים שונים בשוטף.
לעיתים, לאחר חתימת הסכם בין ממציא למשקיע, יש צורך להקים חברה. במקרה כזה אנו מלווים את הקמת החברה.

עורך פטנטים חוות דעת מומחה לבית משפט

במשרדנו עורך פטנטים הנותן חוות דעת מומחה לבית משפט לעניין הפרה או אי הפרת פטנט או זכויות קניין רוחני אחר.
בנוסף, אנו מספקים חוות דעת לעניין הפרה או אי הפרה של פטנט או קניין רוחני אחר. אנו מספקים אותן לעורכי דין שאינם עוסקים בתחום הקניין הרוחני וכן ללקוחותינו.
ניסוח חוות דעת משפטית דורש ניסיון וידע הן בפן המשפטי והן בפן הטכני. למשרדנו יועצים טכניים שעובדים בצמוד לעורך הפטנטים, כדי לסייע ולבחון את הפן הטכני שבחוות הדעת.

רישום פטנט ע"י עורך פטנטים איך מתחילים?
צור עמנו קשר לפגישת היכרות ללא עלות. רק אם נתחיל בעבודה ובייעוץ נגבה תשלום. ניתן לבצע גם פגישות מרחוק. לעיתים תשב תחילה במשרדנו עם צוות טכני כדי להסביר את הצד הטכני בהמצאה. רק לאחר מכן הצוות המשפטי יתחיל את עבודתו.

תהליך רישום פטנט

תהליך רישום פטנט מתבצע לפי חוק הפטנטים ותקנות הפטנטים. על כן רצוי להסתייע בעורך דין ועורך פטנטים לניסוח הבקשה לעריכת פטנט ובתהליך ההגשה והבחינה. כמו כן, רצוי לשלב צוות טכני בפרק השרטוטים ולקבל מידע טכני. כך ניתן להרחיב את היקף ההגנה ואת האפשרויות והחלופות השונות.
חוק הפטנטים מגדיר מהי המצאה כשירה לקבלת פטנט. בין התנאים השונים, שני תנאים הם מהחשובים ביותר, ואותם צריך לעבור בבחינה של בוחן הפטנטים. הבוחן פועל מטעם רשות הפטנטים בישראל או מטעם רשויות ומשרדי הפטנטים מחוץ לישראל. הדבר תלוי במקום ההגשה.
תנאי אחד הנו חידוש והתנאי השני הנו התקדמות המצאתית. ממציאים רבים אינם מבינים תנאים אלו. לכן רצוי לדעת במה מדובר.

חידוש בתהליך רישום פטנט ברשות הפטנטים

חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (כן, חוק הפטנטים בישראל הוא משנת 1967), מגדיר בסעיף 4 את עניין החידוש. אמצאה חדשה – מהי?
אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה –
(1)   על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;
(2)   על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו.

כלומר, הבחינה מתייחסת לפרסום קודם לפני יום ההגשה ומפרטת את הפרטים. הפסיקה ובתי המשפט כמובן פירשו את החוק. בוחני הפטנטים בודקים בעת בחינת בקשת פטנט האם יש חידוש בהמצאה או לאו.
בחוק הפטנטים כותבים אמצאה עם א' אך אפשר לכתוב גם המצאה עם ה'.

התקדמות המצאתית בתהליך רישום פטנט ברשות הפטנטים

חוק הפטנטים מגדיר התקדמות המצאתית בסעיף 5 – התקדמות המצאתית מהי?
התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4.
הפסיקה ובתי המשפט פירשו את החוק ובוחני הפטנטים בוחנים את הבקשה בתהליך הבחינה בהתאם.

דו"ח בחינה שאינו מעניק פטנט ומענה ע"י עורך דין / עורך פטנטים

במקרים רבים בוחני הפטנטים בדו"ח בחינה ראשון, שני ויותר לא מוציאים הודעה לפני קיבול, כלומר אינם מעניקים פטנט. במקרה כזה עורכי הדין ועורכי הפטנטים במשרדנו מכינים מענה לדו"ח הבחינה. במענה אנו מוכיחים וטוענים טענות הנתמכות בפסיקת רשם הפטנטים ובתי המשפט בישראל ומחוץ לישראל, לעניין כשירות ההמצאה למתן פטנט.
במקרים רבים אנו מצליחים לשכנע בטענות את הבוחנים, גם בישראל וגם מחוץ לישראל. זאת הן על ידי ניסוח ושינוי התביעות והן לפי הפסיקה.

אך אם הבוחן אינו מעניק פטנט ומסרב להעניק פטנט למרות הטיעונים, במקרים המתאימים ניתן להגיש השגה לרשם הפטנטים, בבית הדין של רשם הפטנטים. במקרים חריגים ניתן גם לערער על החלטת הרשם בבית המשפט. הצוות המשפטי שלנו, עורך דין ועורך פטנטים, מטפל בהליכים אלו בפני הרשויות בישראל ומחוץ לישראל. מחוץ לישראל אנו פועלים באמצעות רשת יועצים מורשים במדינות השונות.

שימוש באמנת פאריס ובאמנת PCT כדי לדחות עלויות ובניית אסטרטגיה רישום פטנט

שימוש מושכל באמנת קניין רוחני בהליך רישום פטנט מאפשר למבקש הבקשה לדחות את עלויות רישום הפטנט. באופן זה ניתן לבנות אסטרטגיה לרישום הפטנט המתאימה להמצאה ולמאפייני וצרכי הממציא ובעל בקשת הפטנט.
דחיית עלויות והוצאות רישום הפטנטים מאפשרת לממציא לגייס הון ולהתקדם מבחינה טכנית ומסחרית. בנוסף, היא מאפשרת לו שלא להיכנס להוצאות מידיות, תוך שמירת תאריך הבכורה של ההמצאה במדינות החתומות על האמנה.

אמנת פאריס למבקש עורך פטנט

לאחר שעורך פטנטים עורך פטנט, המבקש צריך להחליט להיכן להגיש את הניסוח הנקרא עריכת פטנט. ניתן להגיש בקשות מידית במשרדי פטנטים בעולם, אך ניתן גם לדחות את ההגשות על ידי שימוש באמנת פאריס.
אמנת פאריס, שרוב מדינות העולם חברות בה (רשימת המדינות החברות באתר WIPO), מאפשרת למבקש הפטנט להגיש בקשה לפטנט או בקשה ארעית מסוג פרוביזיונל באחת ממדינות האמנה. המבקש משלם אגרה אחת בלבד ואינו צריך להגיש בכל המדינות. במקביל, תאריך הבכורה נשמר לבעל ההמצאה בכל המדינות החתומות על האמנה.

כלומר, מבקש פלוני הגיש בקשה לפטנט בישראל ושילם אגרת רישום פטנט רק בישראל. לפני סיום השנה הוא יכול להגיש בקשת המשך באחת או יותר ממדינות האמנה, ולקבל את התאריך הישראלי כאשר יגיש מחוץ לישראל. נניח שאדם אחר הגיש פטנט על ההמצאה, והמבקש הישראלי הפלוני שלנו יגיש בקשה מקבילה לפני סיום הבקשה. במקרה כזה, למרות שהמבקש הישראלי הגיש במועד מאוחר יותר באותה מדינה, הוא עדיין יזכה בבכורה. זאת מאחר שיבקש להכיר בתאריך הבכורה הישראלי כלפי הבקשה שהוגשה מחוץ לישראל.

אמנת PCT  בקשה בינלאומיות ברשויות הפטנטים

לפני סיום השנה מיום ההגשה הראשונה ניתן לדחות בתקופה של עוד כשנה וחצי, על ידי שימוש באמנת PCT. כלומר, 30 חודשים מיום תאריך הבכורה, קרי תאריך הבקשה הראשונה.
בקשה לפי אמנת PCT  הנה בקשה ברשויות הפטנטים והנה בינלאומית, אך היא אינה פטנט. כלומר, לבוחן הבקשה הבינלאומית אין זכות לתת תעודת פטנט. במקום זאת, מתבצעת בחינה שנותנת חוות דעת שאינה מחייבת את הבוחנים השונים במשרדי הפטנטים השונים בעולם.
היתרון בבקשה זו הוא שהמבקש יכול לדחות בשנה וחצי נוספת את הוצאות הגשת הפטנטים במדינות שונות. בנוסף, הוא יכול לקבל חיפוש ועמדה של בוחן הפטנטים הבינלאומי.

העברת בעלות מכוח חוזה ע"י עורך דין/עורך פטנטים

העברת בעלות בבקשה לרישום פטנט או בפטנט רשום דורשת הכנת חוזה המעביר את הזכויות. רצוי שעורך דין ינסח חוזה כזה. על החוזה חותמים בעל הזכות והבעלים החדש בבקשת רישום הפטנט או בפטנט הרשום. אכן, ניתן להגיש בקשה להערת בעלות עוד טרם קבלת הפטנט הרשום. לעיתים ממציאים מבצעים עסקאות, למשל עם משקיעים, או שחברות מבצעות עסקאות בטרם קבלת פטנט רשום. חשוב לערוך הסכם זה באופן נכון. עליו לכלול את הזכויות המבוטאות בבקשת הפטנט וכן זכויות אחרות.

בעל אמצאה או בעל פטנט?

לעיתים ממציאים אינם מבדילים בין בעל אמצאה לבין בעל פטנט. לכן חשוב להתייעץ בעניין זה עם עורך דין או עורך פטנטים. יש מצבים שבהם מעבירים זכויות, או שאדם עובד בחברה וממציא אמצאה. במצבים אלו יש חוסר הבנה אצל ממציאים למי שייכות הזכויות.
סעיף 1 בחוק הפטנטים מגדיר את המושגים המשפטיים האלו:
"בעל אמצאה" – הממציא עצמו או הבאים מכוחו והם מי שזכאי לאמצאה מכוח הדין או על פי העברה או על פי הסכם;
"בעל פטנט" – האדם הרשום בפנקס כמי שניתן לו פטנט או כמי שעברה אליו הבעלות בפטנט;

החוקים והתקנות משתנים ממדינה למדינה. למשל, בארה"ב חברה לא יכולה להיות ממציאה, וצריך אדם בשר ודם. אך מי שממציא צריך להעביר לחברה את הזכויות. הסיבה היא שהחברה לא המציאה את ההמצאה, והיא רוצה להיות בעלת הפטנט. לכן יש להכין הסכם העברת זכויות, גם אם מדובר בעובד של החברה. הדבר נכון גם לאדם חיצוני לחברה שעושה איתה עסקה.

עורך דין מכין הסכם להעברת זכויות בפטנט בישראל

בישראל, אם רוצים להעביר זכויות בבקשה לרישום פטנט או בפטנט, יש להגיש הסכם העברת זכויות. יש לפעול בהליך בקשה להעברת זכויות לפי סעיף 169 לחוק הפטנטים. לבקשה יש לצרף תשלום אגרה. לצד פעולות רבות ברשות הפטנטים יש לשלם אגרה, שלרוב אינה גבוהה באופן יחסי.
לדוגמא, פלוני הגיש פטנט על שמו מכוח היותו ממציא. לאחר מכן הוא יבקש לעשות עסקה עם חברה. במקרה כזה יש להכין לעיתים יותר מהסכם אחד.

עורך דין הסכם פטנט / מסחרי / עבודה

לעיתים משרדנו מכין ללקוח יותר מהסכם אחד להעברת בעלות לתיק אחד. הסכם להעברת בעלות שמוגש לרשות הפטנטים אינו מדבר על הצד המסחרי. כלומר, הוא אינו קובע מה מקבל הממציא ממשקיע או מחברה שרוכשת את הפטנט. לכן חשוב לערוך גם הסכם מסחרי, בנוסף להסכם העברת הבעלות. את ההסכם המסחרי עורכים בין בעל ההמצאה, למשל מכוח היותו ממציא, לבעל המשקיעה שמבקש להיות בעל הפטנט.

הסכמים אלו באים להשלים אחד את השני. הסכם העברת הבעלות מוגש לרשות הפטנטים או למשרדי הפטנטים בעולם. במקרים רבים הממציא והחברה אינם רוצים, וגם לא נדרש, שכל הציבור ידע מה קיבל הממציא או מה נתנה לו חברה פלונית. לכן נהוג לערוך שני הסכמים. האחד הוא הסכם להעברת בעלות. השני הוא הסכם מסחרי: מה התמורה של מעביר הזכות לבעלים החדש.

הסכם נוסף שחשוב שיהיה הוא הסכם עבודה. כאשר יש יחסי עובד מעביד, חשוב מאוד שהסכם העבודה יתייחס לזכויות הקניין הרוחני ולבעלות עליהן. לעיתים קיים הסכם עבודה, אך חסר בו פרק זה. גם אז חשוב מאוד למעבידים רבים להוסיף מרכיב זה. כך הם מוסיפים מכוח חוזה על האמור בחוק.

חוות דעת בטרם יבוא מוצר ע"י עורך דין פטנט / עורכי פטנטים

לעיתים פונות אלינו חברות שלא מעוניינות לרשום פטנט, אלא רוצות לייבא מוצר. אם יש פטנט בישראל על אותו מוצר מיובא, היבואן יכול להיתבע בגין הפרת פטנט. ניתן לתת חוות דעת על הפרת פטנט לפי פרסומים קיימים. עם זאת, חשוב לדעת שחוות הדעת לא תמיד שחור או לבן. בפטנטים יש מקרים גבוליים רבים, שבהם לבית המשפט יש שיקול דעת האם קיימת הפרה או לאו. ודאי שלעיתים התשובה חד משמעית, שיש הפרה או שאין הפרה. אך תמיד צריך לזכור ששופט היושב בדין יכול לפסוק אחרת מעמדת חוות הדעת.

רישום ע"י עורך דין פטנטים לסימני מסחר וחשיבותם

רישום סימני מסחר ע"י עורך דין פטנטים או עורכי פטנטים הנו חשוב כדי להגן על השם והמוניטין של מוצר, קרי טובין, או של חברה. אפשר לרשום סימן מסחר על לוגו, על שם או על שילוב שלהם, וכן על צבעים, צלילים ועוד. הרישום חשוב, אך בסימני מסחר חשוב לשמור על השם המוגן גם לאחר הרישום. משרדנו שולח מכתב התראה למפרים של הסימן. אם המפר לכאורה לא מפסיק את השימוש ומשלם פיצוי על נזקים שעשה, ניתן להגיש תביעת הפרה לבית המשפט ולאכוף את הזכות של המבקש בקניין הרוחני.

זירוז בקשת פטנט ע"י עורך פטנט / עורך דין

בבקשה לפטנט ניתן במקרים רבים לזרז את הליך הבחינה. ניתן להגיש בקשה לזירוז, או לפי לשון החוק בקשה לבחינה על אתר. אפשר להגיש אותה בעת הגשת הבקשה או לאחר הגשתה. עורך פטנטים או עורך דין העוסק בתחום הפטנטים יכול להגיש בקשה זו. חוק הפטנטים מונה מספר אפשרויות ועילות להגשת בקשה לזירוז. לכן יש לבחון כל מקרה לגופו ולהתייעץ עם עורך פטנטים או עורך דין. בהתייעצות בודקים אם ניתן להגיש בקשה לזירוז עם הגשת הבקשה. אם מדובר בבקשת פטנט שכבר הוגשה, בודקים אם ניתן להגיש אותה לאחר הגשת הבקשה.

למשל, ייתכן שכבר הוגשה בקשה לפטנט ללא הליך זירוז. במקרה כזה, מבקש שיש לו נימוקים סבירים לכך רשאי להגיש לרשם בקשה מנומקת. לבקשה מצרפים תצהיר לתמיכה בעובדות, ועל התצהיר חותמים בפני עורך דין. חוק הפטנטים מונה עילות אפשריות. למשל, הודעה של הרשם בדבר אפשרות להקדים את הבחינה בשל בחינת בקשה מקבילה. עילה אחרת היא שאדם אחר התחיל לנצל את האמצאה הנתבעת בתביעה של בקשת הפטנט, בלא רשותו של מבקש הפטנט, או שיש ביסוס לחשש שהוא יעשה כן. עילות נוספות הן גילו המתקדם או מצבו הרפואי של המבקש, טובת הציבור ועוד סיבות נוספות.

בטרם הגשת בקשת זירוז רצוי להתייעץ עם עורך דין מתחום הפטנטים או עם עורך פטנטים. היועץ יסביר לממציא את המשמעות ואת היתרונות והחסרונות מהליך בקשת זירוז.

בקשה לפי אמנת PPH ע"י עורך פטנטים / עורך דין

לעיתים ניתן לעשות שימוש באמנת PPH  המאפשרת לבקש להקדים בחינה מכוח בחינה אחרת. משרדנו מגיש בקשות לפי אמנת PPH  המאפשרת לממציא לקבל תשובה מהירה לבקשת פטנט שהוגשה, על סמך בחינה שהתקבלה במדינה אחרת. למשל, התקבל פטנט בישראל ולאחר מכן הוגש פטנט בארה"ב או בגרמניה לדוגמא. במקרה כזה ניתן לבקש ממשרד הפטנטים האמריקאי או הגרמני לבצע את הבחינה בהליך מהיר מזורז. זאת מאחר שישראל חתומה עם מדינות אלו על אמנה. לפי האמנה, אם התקבל פטנט בישראל, ניתן לזרז את הבחינה מחוץ לישראל. זה חל על מדינות שחתומות עם ישראל על האמנה. כמו כן, אפשר גם הפוך: לזרז בישראל על סמך קבלה של פטנט מחוץ לישראל.

חשוב להתייעץ בעניין זה לכל מקרה לגופו, עם עורך דין פטנטים או עם עורך פטנטים. לעיתים עדיף שלא לבצע בקשה לפי אמנה זו. הסיבה לכך היא שיקולים שונים להיקף ההגנה ושיקולים אסטרטגיים אחרים.

בקשה לפי סעיף 17ג' לאחר התייעצות עם עורך פטנטים

סעיף 17ג' לחוק הפטנטים הנו סעיף חשוב שרצוי לעיתים לעשות בו שימוש מושכל. סעיף 17ג' לחוק הפטנטים הישראלי מאפשר למבקש בקשת פטנט בישראל לבקש מבוחן ישראלי לתת פטנט. זאת על סמך בחינה שנעשתה, למשל, על ידי בוחן פטנטים אמריקאי.
לצורך כך, הבקשה המקבילה שניתן עליה פטנט צריכה להיות זהה בתביעות בישראל. כלומר, עורך הפטנטים צריך להגיש בקשה מתאימה. עליו לתקן את נוסח תביעות הפטנט לנוסח שבו ניתן הפטנט בארה"ב. אבל צריך לשים לב: לא תמיד מומלץ לעשות שימוש בסעיף 17ג' לחוק הפטנטים. לעיתים עדיף שלא לעשות שימוש בסעיף זה, מטעמים של היקף ההגנה או אסטרטגיה ברישום הפטנטים. לכן חשוב מאוד להתייעץ עם עורך פטנטים או עורך דין בכל מקרה לגופו.

 משרדנו מטפל בממציאים וחברות משלב הרעיון בליווי בשלבים השונים

משרדנו מטפל באמצעות עורכי דין ועורכי פטנטים משלב הרעיון. אנו מלווים את הממציאים והחברות לפני ולאחר רישום הפטנט, רישום העיצוב או סימן המסחר, בהליכים שונים שחשוב שיהיה בהם ליווי משפטי של עורך דין. למשל, אנו יכולים להצטרף לפגישות בישראל ומחוץ לישראל, בליווי של הצגת המצאה בפני גופים פוטנציאליים. במסגרת זו אנו מכינים הסכם סודיות ואי תחרות, הסכמי שיתוף פעולה, הסכמי מייסדים והסכמים עם קבלני משנה וספקי שירותים, ומלווים הקמת חברה ועוד.

עורכי פטנטים – מי מחליט אם מקבלים פטנט?

עורכי הפטנטים שלנו מנסחים עריכה לבקשת פטנט, אך עורכי הפטנטים אינם מעניקים פטנט. המבקש מגיש את הבקשה לפטנט לרשות הפטנטים בישראל או לרשויות פטנטים במדינות השונות, למשל בארה"ב, סין, מדינות אירופה וכו'. לאחר הגשת הפטנט הוא עובר תחילה בדיקה פרוצדוראלית. מטרתה לוודא שהבקשה עומדת בתנאי הסף לקבלת אישור הגשת פטנט. בהמשך, אופן הבחינה תלוי בסוג ההליך שהוגש: בקשה רגילה, בקשה לבחינה על אתר קרי זירוז, בקשה ירוקה… אלו ישפיעו על המועד שבו תתקבל תשובה מרשות הפטנטים, קרי דו"ח בחינה.
רוב הפטנטים אינם עוברים בבחינה ראשונה. לכן יש לעורכי הפטנטים מספר סבבים של דו"חות בחינה מול בוחני הפטנטים ברשויות. הבוחנים הם אלו שמבצעים את בחינת הבקשה ברוב הפטנטים הנבחנים.

עורכי פטנטים ומענים לדו"חות בחינה

נניח שבקשת הפטנט עומדת בעמדת הבוחן לפי חוק הפטנטים, למשל לאחר 2 דו"חות בחינה שעליהם ענו עורכי הפטנטים. אם הבוחן מחליט להוציא הודעה לפני קיבול, יש לשלם אגרת קיבול. אם לא יהיו התנגדויות מהציבור להענקת הפטנט, תונפק תעודת פטנט.

עורכי פטנטים בקשה לבית משפט במקרה של סירוב

יש מקרים שבהם הבוחן מסרב להעניק פטנט. אם עורכי הפטנטים מחליטים שסירוב הפטנט אינו צודק, הם יכולים להגיש בקשה לרשם הפטנטים. את הבקשה מגישים בבית הדין של רשם הפטנטים. המטרה היא שהרשם יבחן שוב את הבקשה ויעניק פטנט למרות סירוב הבוחן. אם הרשם יראה שאכן חלה טעות, ושניתן וצודק להעניק פטנט, הוא יאשר את זכות הפטנט.
לעומת זאת, ייתכן שהרשם יחליט שאינו מעניק פטנט. גם אז ניתן להגיש בקשה לערעור על החלטת הרשם, בזכות, בפני בית משפט מחוזי. אם המחוזי לא מעניק, ניתן גם להגיש בקשה ברשות לבית משפט עליון.
מקרים אלו חריגים מאוד. את רוב בחינות הפטנט מקבלים בוחני הפטנטים עצמם. הם בדרך כלל מהנדסים בתחום ההמצאה.

עורכי פטנטים עריכת פטנט – מהו פטנט?

עורכי פטנטים עורכים בקשה לפטנט. אם מתקבל פטנט, לבעל ההמצאה יש זכות מונופול על ההמצאה. בקשת הפטנט מלווה בשרטוטים וניסוח משפטי המכיל בסופו פרק הנקרא תביעות או באנגלית Claims.
פטנט ניתן על ההמצאה המוגדרת בתביעות המגדירות את היקף ההגנה על ההמצאה. חוק הפטנטים בסעיף 3 מגדיר מהי אמצאה כשירת פטנט : "אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט."

עורכי פטנטים – מרעיון להמצאה קונספט ועריכה

עורכי הפטנטים משלב רעיון יכולים לסייע לממציא אם ניתן להפוך את הרעיון להמצאה. רישום פטנט אינו על רעיון, אלא על המצאה. אם ההמצאה חדשה ויש לה התקדמות המצאתית, ייתכן שתבשיל לכדי פטנט רשום.
עורך פטנטים לאחר שיש המצאה יכול להגדיר את הניסוח באמצעות עריכה לבקשת פטנט. בעת שעורך הפטנטים עורך פטנט על המצאה, הוא מגדיר את היקף ההגנה. ההגדרה נמצאת בפרק הנקרא תביעות או באנגלית CLAIMS. את הפרק הזה צריך להפר כדי לפגוע בזכויות הקניין הרוחני מסוג פטנט של בעל הפטנט.
כלומר, מהשלב הרעיוני עוברים לשלב ההמצאה והקונספט, ולאחר מכן לביצוע העריכה. אותה עריכה תוגש כבקשת פטנט בישראל או במדינה אחרת מחוץ לישראל, למשל בארה"ב ועוד מדינות רבות.

עורכי פטנטים הגשת פטנט

הגשת הפטנט מתבצעת לאחר שיש ניסוח הנקרא עריכה, בצירוף פרק שרטוטים. השרטוטים מראים את ההמצאה מבחינה ויזואלית, כדי שבוחן הפטנטים יראה את הדברים גם בשרטוט, בנוסף לטקסט. עם זאת, חשוב לזכור שהשרטוט הנו עקרוני בלבד ומראה את הקונספט. הוא אינו נכנס לפרטים של יישום ההמצאה, ואלו אינם שרטוטי הנדסה של מוצר או תהליך.
לעיתים בשלבים מאוחרים יותר מפתחים דגם. במקרה כזה אפשר לעיתים לעדכן בקשת פטנט קיימת, או להגיש בקשת פטנט חדשה נוספת ולהרחיב את היקף ההגנה. כך ניתן לבקש להגן גם על פתרונות חדשים שנבעו בעת פיתוח וייצור הדגם.

עורכי פטנטים ועורכי דין פטנטים

עורכי דין ועורכי פטנטים לעיתים מבצעים עבודה שונה. לעורך פטנטים אין את הסמכויות שיש לעורך דין פטנטים. עורך פטנטים יכול לייצג מול משרד הפטנטים בלבד. לעומת זאת, עורך דין יכול לייצג בפני משרד הפטנטים וכן בפני בית המשפט בתביעות הפרה ועוד. יתירה מכך, עורך דין יכול להכין הסכמים לממציאים ולבעלי הפטנט. למשל, הסכמים שונים בין השותפים, מול ספקים ומול לקוחות, לרבות הסכמי סודיות ייחודיים שלעיתים נחוצים, ועוד.
עורכי פטנטים ועורכי דין הנם בעלי רישיון לפי המדינה שבה קיבלו את הרישיון, לאחר לימוד, התמחות ובחינה. עורך דין מקבל רישיון בלשכת עורכי הדין בישראל, ועורכי פטנטים ברשות הפטנטים. חידוש הרישיון מתבצע פעם בשנה.

עורך פטנט ? מה אורך הפטנט המנוסח?

אורך הבקשה לפטנט משתנה מהמצאה להמצאה ולפי תחומים שונים. הבקשה כוללת את העריכה, ואליה יש לצרף שרטוטים. העריכה יכולה לנוע בין מספר עמודים ועד מאות עמודים. יש בקשות של 7-8 עמודים ויש בקשות של 70-80 עמודים, תלוי במורכבות ובמה שצריך להגדיר בתביעות.
על אותה המצאה אפשר לבקש 2-3 תביעות או 20-30 תביעות ויותר. כל תביעה מגדירה רכיב אחר או נוסף בהמצאה. ככל שיאושרו יותר תביעות, כך היקף ההגנה של ההמצאה יהיה רב ורחב יותר. עם זאת, יש לזכור שככל שהעבודה תהיה גדולה יותר, התקציב לניסוח הבקשה וכן האגרות יכולים להיות גבוהים יותר.

למשל, בארה"ב הרשות תבקש אגרה גבוהה יותר מעל 20 תביעות. יש מדינות שבהן הסף הוא מעל 7/15 תביעות. במדינות אחרות, רק מעל 50 תביעות תהא אגרה גבוהה יותר.
על כן, רצוי לדעת מהי מדינת היעד שבה עומדים להגיש בקשות. כך ניתן לנסח את העריכה ואת התביעות בכמות תביעות שלא תגרור תוספת אגרה. תוספת כזו יכולה לעיתים להיות משמעותית מאוד.

עורכי פטנטים עמיתים מחוץ לישראל

הגשת פטנטים מחוץ לישראל דורשת עבודה מול עמיתים מקומיים במדינות היעד השונות. למשרדנו רשת עמיתים בעשרות מדינות. העמיתים מתרגמים את העריכה לשפת המקום, למשל לסינית, יפנית וכו'. לאחר מכן הם מגישים את הבקשה לפי הנוהל, החוק והתקנות במדינת היעד שבחר בעל הפטנט.
משרדנו משמש גם כמשרד המייצג לקוחות מחו"ל המגישים פטנטים בישראל. עמיתינו מחו"ל פונים אלינו ומבקשים שנגיש בקשות בישראל עבור הלקוחות שהם מייצגים. מדובר בממציאים פרטיים ובחברות גדולות בתחומים מגוונים. למשל, משרדנו מייצג חברות תחבורה ורכב ענקיות מחו"ל בהליכים בפני רשות הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר, הן ברישום והן בהתנגדויות ובהליכים שונים.

עיצובים ופטנטים ע"י עורך פטנטים או עורך דין

עד לפני תקופה די קצרה, משרד הפטנטים היה מאשר מדגמים על מאות ואולי אלפי פרופילים של "קליל" ואחרים.
זאת אף שפרופיל מוכתב על ידי הפונקציה.
אמנם, ניתן להתגבר על מגבלה זו, אם לא כל הצורה מוכתבת על ידי הפונקציה. המקור החוקי לכך הוא:

ע"א 430/67 שרנוע בע"מ ומפעלי סרן מאוחדים בע"מ (בפירוק) נ' תנובה מרכז, כב (1) 113, עמ' 115-116, ניתן ביום 29.01.1968, "לצורה המיוחדת צריכות להיות איזה תכונות מעבר לאלה הדרושות כדי לאפשר לחפץ למלא את התכלית המיוחדת; אבל העובדה שאיזה יתרון מופק ממתן צורה מיוחדת אינה פוסלת את הצורה לרישום כמדגם". מבחן עזר לקביעת היות הצורה מוכתבת כולה משיקולים פונקציונאליים הינו קיומן של צורות נוספות שמשיגות את אותה מטרה תועלתית. חלקים שצורתם מוכתבת כל כולה מן הצורך להשתלב בתוך חלקים אחרים (כגון חלקי חילוף), נחשבים פונקציונאליים ועל כן אינם ניתנים לרישום כמדגם (החלטת הרשם בעניין בקשות לרישום מדגם 44701 ואח', א. פתיה, מיום 9.12.2010).

פטנט מבקש הגנה על פונקציה ובקשה לעיצוב על עיצוב הצורה למשל- עורך דין או עורך פטנטים יכול להמליץ לעיתים להגיש הן פטנט והן עיצוב
על הפונקציה והן על הפטנט- עורך דין או עורך פטנטים יכול לנסח לעיתים פטנט ולהגיש עיצוב או שלעיתים אפשר להגיש רק אחד מהם לפי העניין.

כפי שהכננו את הקורא, לפני תקופה די קצרה, משרד הפטנטים שינה את המדיניות, ומאז הוא דוחה בקשות בנימוק שהפרופיל מוכתב על ידי הפונקציה.
מה קרה ?
משרד הפטנטים נימק זאת בחיקוק "חוק העיצובים" שהחליף את "פקודת המדגמים".
אמת אין מאחורי זה – כי ההבדלים בין חוק העיצובים לפקודת המדגמים אינם בהיבט הזה.
שהרי חוק העיצובים לא ביטל את ע"א 430/67
והוראות העבודה של משרד הפטנטים כוללים את ההוראה של ע"א 430/67.
הנכון הוא ששינוי החיקוק הוא רק תירוץ כדי לנמק את הטעות של משרד הפטנטים שאישר את אלפי הפרופילים.

אלא שבשינוי המדיניות סטה משרד הפטנטים לקיצוניות ההפוכה, עד סירוב ליישם באמת את ע"א 430/67

המדיניות הנוכחית והגנה על פרופילים

מאז שינוי המדיניות, משרד הפטנטים נוהג לדחות באופן גורף קיום של רכיב עיצובי נפרד מהפונקציה – לדוגמא בעיצוב מספר 63571.
למרות הנ"ל, ניתן עדיין בדוחק לקבל הגנה על פרופילים.
הנה קבלנו כעת אישור לעיצוב מספר 69819 – אך לא דרך ההוראה של ע"א 430/67
אלא, בהגשת בקשת העיצוב, תידרכנו את הבעלים לגבי אפקט עיצובי, וגם הדגשנו אותו למשרד הפטנטים בבקשה, ובהמשך במענה לדוח בחינה
בקצרה: משרד הפטנטים מסרב ליישם את ע"א 430/67, אך מכיר בעיצוב אם האפקט העיצובי ניכר לעין המשתמש

יש להתייעץ בעניין עם עורך פטנטים או עורך דין ולבחון ולשקול כיצד להגיש בקשה על עיצוב או פטנט או על עיצוב ופטנט.

עורכי פטנטים בארה"ב וישראל

למשרדנו יש רשת עמיתים עורכי פטנטים בעשרות מדינות. אנו מגישים למבקשי פטנט בקשות פטנטים במדינות רבות באמצעות צוות יועצים מקצועי בעל רישיון מקומי, למשל בארה"ב, סין, יפן, מדינות אירופה, אוסטרליה, רוסיה ומדינות רבות נוספות. העמיתים שלנו מקבלים את ניסוח הבקשה מעורך הפטנטים שלנו ומתרגמים את הבקשה לשפת המקום למשל סינית או יפנית… ומגישים את הבקשה.

עורכי פטנטים בארה"ב הם בעלי רישיונות שונים. למשל, יש שם patent agent, שהם עורכי פטנטים בעלי רישיונות לפעולות מסוימות. דוגמה לכך היא הגשת פטנט אמריקאי הנקרא Utility patent, או הגשת עיצוב הנקרא Design patent. עם זאת, הם אינם עוסקים למשל בהגשת סימני מסחר. בעלי המקצוע המגישים סימני מסחר הם patent attorney . למשרדנו יש עמיתים יועצים בעלי רישיונות מקומיים שיכולים להגיש הן פטנטים ועיצובים והן סימני מסחר. כמו כן, יש לנו עמיתים המטפלים בהפרות פטנטים במדינות שונות בבתי משפט.

בישראל עורכי פטנטים ועורכי דין מורשים לעסוק בקניין רוחני, לרבות בפטנטים, עיצובים וסימני מסחר. אך עורכי פטנטים אינם יכולים, למשל, לייצג ולתבוע בבתי משפט על הפרת פטנט. במשרדנו יש עורכי דין ועורכי פטנטים. חלק מעורכי הדין שלנו הם גם עורכי פטנטים.