עורך דין פטנטים - עורך פטנט

עורכי דין פטנטים וקניין רוחני הנם עורכי דין לכל דבר, לעיתים עורכי דין שעוסקים בפטנטים נקראים עורכי דין פטנטים, אך למעשה עורכי הדין שמתפקדים כעורכי פטנטים קיבלו הסמכה מלשכת עורכי הדין, כפי שמקבלים עורכי דין העוסקים בתחומים שונים.

עורך דין פטנטים וקניין רוחני

בתחום הפטנטים המדגמים וסימני מסחר וכן בחלק מתחומי קניין הרוחני נוספים, יכולים לעסוק גם עורך פטנט, אך עורכי פטנטים עוסקים בעיקר ברישום ובהליכים בפני רשות הפטנטים ואילו עורכי דין שעוסקים בקניין רוחני ופטנטים פועלים גם הם בהליכים בפני רשויות הפטנטים לרבות בבית הדין של רשם הפטנטים, אך בנוסף יכולים לעסוק גם בהליכים שעורכי פטנטים אינם מוסמכים לייצג בהם, כגון הליכים שמתקיימים בבית המשפט.

למשל כאשר מתקיימת הפרה של פטנט, מדגם, סימן מסחר, זכויות יוצרים, ניתן להגיש תביעה לפיצויים או צו מניעה רק בתביעת הפרה המתנהלת בבית משפט.

סעיף 155 לחוק הפטנטים מציין:
" לעורך פטנטים תהיה, ברשות בית המשפט, הזכות לטעון בבית המשפט בשם בעל דין בהליכים לפי חוק זה, בכל ענין הנוגע לאמצאה או לפטנט ואינו נקודה משפטית, ובלבד שעורך הדין של אותו בעל דין נוכח אותה שעה."

קרי רק עורך דין יכול לטעון ולייצג בנקודה משפטית בבית משפט, ואם מדובר על עורך פטנט, ברשות בית המשפט (אם תינתן) יכול לטעון בעניין הנוגע לאמצאה או פטנט, אך עורך הדין של בעל הדין, צריך להיות נוכח אותה שעה.

יתר על כן, עורכי דין יכולים ללוות את הממציא והחברה, בפן המסחרי, אם מדובר במשא ומתן ועריכת הסכמים שונים, הכנת מכתבי התראה למפרי זכויות קניין רוחני וסמכויות נוספות, שהחוק לא הסמיך את עורכי הפטנטים.

 

הצוות שלנו מורכב מעורכי דין ומעורכי דין שהם עורכי פטנטים

עורך דין אסף גיטליס הינו מוסמך לעריכת דין וחבר בלשכת עורכי הדין בישראל. בנוסף לתואר בוגר במשפטים (.LL.B) בהצטיינות בו כתב עבודת סמינריון בקניין רוחני בנושא זכות קניין רוחני מסוג פטנט, הוא בוגר תואר ראשון (B.Sc.) בהצטיינות בעסקים ותקשורת, וכמו כן מוסמך תואר שני (M.S.M.) בניהול. יתר על כן, אסף גם למד במכללה הישראלית לביטחון וחקירות בתחום חוקרים פרטיים, ובקמרה אובסקורה הוא למד צילום. אסף בעל ניסיון עסקי וניהולי של 15 שנה בטכנולוגיה, בחברה לאלקטרוניקה, ובחברה לפיתוח מוצרים וייצור אבי טיפוס, שיווק פטנטים והמצאות, ופרויקטים טכנולוגיים רב-תחומיים.

אסף הוא עורך דין, עוסק בקניין רוחני, פטנטים, מדגמים, סימני מסחר, זכויות יוצרים, ובמשפט אזרחי ומסחרי.

עורך דין ועורך פטנטים חיים ברנדשטטר הינו מוסמך לעריכת דין מטעם לשכת עורכי הדין (עו"ד) ועורך פטנטים. בנוסף להתמחותו המשפטית הוא בעל תואר ראשון בפיסיקה ואלקטרו-אופטיקה. ניסיונו הטכנולוגי כולל פיתוח מערכות תצפית וידאו, אפליקציות מחשב וניתוח מערכות נתונים, בקרה, חומרה, קירור ועוד.
חיים עוסק בקניין רוחני, פטנטים, מדגמים, סימני מסחר, זכויות יוצרים וכן במשפט אזרחי ומסחרי.

עורך דין ועורך פטנטים יניב גיטליס: בוגר אוניברסיטה במשפטים (LL.B.), אוניברסיטת בר-אילן. הינו בעל תארים ראשונים נוספים: בוגר אוניברסיטה בביוטכנולוגיה (B.Sc.), אוניברסיטת בר-אילן. ובוגר אוניברסיטה בפילוסופיה (B.A.), אוניברסיטת תל אביב. הינו בעל תואר מוסמך אוניברסיטה מהתכנית להיסטוריה, פילוסופיה וסוציולוגיה של המדעים (מסלול מחקרי) (M.A.), האוניברסיטה העברית בירושלים.
התמחה בעריכת דין בתחומי קניין רוחני ומשפט מסחרי.
התמחה התמחות נוספת בעריכת פטנטים במשרד עורכי פטנטים. התמחה בעריכת בקשות לפטנטים במגוון של תחומים טכנולוגיים (ביוטכנולוגיה ומדעי-החיים, מכשור רפואי, מערכות הדמיה, מערכות אלקטרוניות, מכאניקה, אפליקציות תוכנה, מערכות תקשורת ומערכות מידע).
בעל ניסיון בעבודה מול המחלקות לסימני מסחר ופטנטים ברשות הפטנטים.
זוכה מלגת ארסמוס היוקרתית: ארסמוס+ (ארסמוס מונדוס), ללימודי משפט וכלכלה באוניברסיטאות באירופה (University of Hamburg, Erasmus University Rotterdam), בתכנית EMLE היוקרתית לתואר שני במשפט וכלכלה.
כמו כן, זכה במלגה לתואר שני מחקרי, מרכז סידני מ. אדלשטיין להיסטוריה ופילוסופיה של המדע, הטכנולוגיה והרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
עו"ד ועו"פ יניב גיטליס הינו מגשר בעל תעודת מגשר מטעם אוניברסיטת בר-אילן, התוכנית ללימודי ניהול ויישוב סכסוכים ומשא ומתן.
רישיון עורך פטנטים – רשות הפטנטים משרד המשפטים.
רישיון עורך דין – לשכת עורכי הדין בישראל.
 

הצוות המשפטי 

למשרדנו רשת יועצים בדיני קניין רוחני ונציגים מקומיים המגישים בקשות פטנטים, מדגמים, מדגמי תועלת (יוטיליטי מודל) וסימני מסחר, בכ-20 מדינות. הנציגים עורכי הדין ועורכי פטנטים במדינות אלו מכירים את החוק המקומי וכולם מוסמכים על ידי הרשויות כעורכי דין או כעורכי פטנטים.

באמצעות רשת היועצים אנו מגישים פטנטים ובקשות שונות בקניין רוחני, הצוות הישראלי מכין את הבקשות ועריכת הפטנטים, בשפה האנגלית, ויועצנו במדינות השונות, מיצגים ומכינים את הבקשות לפי החוק הפנים מדינתי, שמשתנה ממדינה למדינה, מתרגמים את הבקשות לשפת המקום, ומקבלים את המסמכים והדיווחים השונים במדינות היעד השונות.

רשת היועצים, עורכי פטנטים והנציגים שלנו נמצאים במדינות רבות, בניהם, ארה"ב, קנדה, במדינות אירופה, לרבות גרמניה, איטליה, אנגליה, ספרד, פורטוגל, סין, יפן, קוריאה, אוסטרליה, דרום אפריקה ובמדינות נוספות.

עורך דין פטנטים ועורך פטנטים משלב הרעיון

חשוב לממצאים יזמים ומשקיעים להסתייע בעורך דין העוסק בתחום הפטנטים והקניין הרוחני ובעורך פטנטים, משרדנו מלווה ממציאים ויזמים משלב הרעיון, הן בפן החוזי והן בתהליך רישום פטנטים על ידי צוות בעל ניסיון עשיר בתחומים רבים ומגוונים.
עורך דין פטנטים ועורך פטנטים ממשרדנו מלווים את הממציאים בתהליך רישום הפטנט בצד המהותי והפרוצדוראלי בישראל ומחוץ לישראל, עורך הפטנטים עורך פטנט בליווי צוות שרטטים וצוות טכני המכין שרטוטים עבור בקשת הפטנט או העיצוב (מדגם).

עורך דין פטנט ועורכי פטנטים שילוב חשוב

במשרדנו צוות שמכיר היטב את תהליך רישום הפטנט על ידי עורך דין ועורך פטנטים, בנוסף אנו מכינים מסמכים חשובים לממציא וליזם, למשל הסכמי סודיות ואי תחרות, הסכם בין הממציא למשקיע, הסכמי גיוס הון, הסכמים עם קבלני משנה וליווי הממציא בתהליך מול משקיעים וחברות.
אנו יודעים גם לעזור לחברות וממציאים משלב הרעיון ולסייע לכל אורך הדרך, רישום הפטנט מתבצע על ידי עורך פטנטים מנוסה, עורך פטנטים רשאי לבצע תהליכים רק מול רשות הפטנטים, במשרדנו יש גם עורכי דין, עורך דין פטנטים יכול בנוסף לטפל בהליכים והכנת מסמכים שאינם מול רשות הפטנטים, לעומת עורך פטנטים המוגבל לפי החוק.


























עורך פטנט מול רשות פטנטים

עורכי הפטנטים שלנו יחד עם עו"ד בתחום פטנטים וקניין רוחני יטפלו בניסוח והגשת הפטנט ורישום פטנט רישום עיצוב (מדגם) רישום סימן מסחר על שם או על לוגו. תהליך רישום מתבצע בישראל מול רשות הפטנטים ומחוץ לישראל מול משרדי פטנטים מקומיים בכל מדינה ומדינה.
ישנם אמנות לפיהם ניתן להגיש בקשה לרישום פטנט במדינה החתומה על אמנת פאריס למשל ותוך שנה מיום ההגשה ניתן להגיש בקשות במדינות נוספות עם תאריך הבכורה מהמדינה הראשונה.
לאחר מכן ניתן להגיש בקשה לפי אמנת PCT המאפשרת לדחות הגשת בקשות פטנטים במדינות לעוד כשנה וחצי, כלומר באמצעות שימוש מושכל באמנות ולפי בניית אסטרטגיה לממציא או לחברה ולהמצאה, אפשר לדחות עלויות לשלבים מאוחרים יותר, בזמן הזה של דחיית העלויות ניתן לקדם את ההמצאה.
בחינה מתבצעת ברשות הפטנטים בישראל מול בוחני הפטנטים הם מחליטים ברוב המקרים על מתן פטנטים רשומים, אך יש הליכים שמתקיימים גם בבית הדין של רשם הפטנטים, למשל התנגדות למתן פטנט, ביטול פטנט, השגה על החלטת בוחן, בקשה להחזר תוקף ועוד...

עורך דין פטנטים מול בתי משפט

אם התקבל פטנט, עיצוב (מדגם), סימן מסחר או אם יש זכויות קניין רוחני אחרות למשל זכויות יוצרים, כדי לאכוף את הזכויות נדרש עורך דין העוסק בקניין רוחני, במשרדנו עורכי דין ועורכי דין שהם בנוסף גם עורכי פטנטים הפועלים למיצוי זכויות בעלי הפטנט.
תחילה במקרים המתאימים ניתן לשלוח מכתב התראה למי שמפר את הפטנט או זכות קניין רוחני אחר, לעיתים מכתב ההתראה מספיק, במקרה זה לעיתים נדרש בנוסף למכתב ההתראה לנסח הסכם עם התחייבות של המפר.
אם מכתב ההתראה אינו מספק, אנו מגישים תביעה לבית המשפט לעיתים התביעה מלווה בבקשה לצו מניעה כבר עם הגשת התביעה בנוסף לפיצוי כספי המבוקש וסעדים נוספים.
משרדנו מטפל בהגשת תביעות כנגד מפרים וכן מגן על נתבעים שמוגשות כלפיהם תביעות הפרה לעיתים ללא כל הצדקה.

עורך דין פטנט וניסוח מסמכים והסכמים שונים

משרדנו בנוסף להליכי רישום פטנט וקניין רוחני מכין הסכמים שונים ומסמכים שחשובים לחברה, לממציא וליזם כדי למקסם את ההגנה והפחתת סיכונים משפטיים שיכולים להיות בתהליך היזמות.
לאחר ניסוח הסכמים אנו מלווים את לקוחותינו בייעוץ ביישום ההסכם, אנו יועצים משפטיים לחברות שונות, עריכת פרוטוקולים ומסמכים שונים בשוטף.
לעיתים לאחר חתימת הסכם בין ממציא למשקיע, יש צורך להקים חברה, אנו מלווים את הקמת החברה.

עורך פטנטים חוות דעת מומחה לבית משפט

במשרדנו עורך פטנטים הנותן חוות דעת מומחה לבית משפט לעניין הפרה או אי הפרת פטנט או זכויות קניין רוחני אחר.
בנוסף אנו מספקים חוות דעת לעורכי דין שאינם עוסקים בתחום הקניין הרוחני וכן ללקוחותינו לעניין הפרת או אי הפרת פטנט או קניין רוחני אחר.
ניסוח חוות דעת משפטית דורשת ניסיון וידע הן בפן המשפטי והן בפן הטכני, למשרדנו יועצים טכניים שעובדים בצמוד לעורך הפטנטים כדי לסייע ולבחון את הפן הטכני שבחוות הדעת.

רישום פטנט ע"י עורך פטנטים איך מתחילים?

צור עמנו קשר לפגישת היכרות ללא עלות, רק אם נתחיל בעבודה ובייעוץ נגבה תשלום, ניתן לבצע גם פגישות מרחוק. לעיתים תחילה תשב במשרדנו עם צוות טכני כדי להסביר את הצד הטכני בהמצאה ורק לאחר מכן הצוות המשפטי יתחיל את עבודתו.

תהליך רישום פטנט
תהליך רישום פטנט מתבצע לפי חוק הפטנטים ותקנות הפטנטים, על כן רצוי להסתייע בעורך דין ועורך פטנטים לניסוח הבקשה לעריכת פטנט ובתהליך ההגשה והבחינה, כמו כן, רצוי לשלב צוות טכני בפרק השרטוטים וכן לקבל מידע טכני כדי להרחיב את היקף ההגנה ואפשרויות וחלופות השונות.
חוק הפטנטים מגדיר מהי המצאה כשירה לקבלת פטנט בין התנאים השונים, שני תנאים הם בין החשובים אותם צריך לעבור לאחר בחינה של בוחן הפטנטים מטעם רשות הפטנטים בישראל או רשויות ומשרדי הפטנטים מחוץ לישראל, לפי מקום ההגשה.
תנאי אחד הנו חידוש והתנאי השני הנו התקדמות המצאתית, ממציאים רבים אינם מבינים תנאים אלו,  ורצוי לדעת במה מדובר.
 
חידוש בתהליך רישום פטנט ברשות הפטנטים
חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, כן חוק הפטנטים בישראל הוא משנת 1967, מגדיר בסעיף 4 את עניין החידוש, אמצאה חדשה – מהי?
אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה –
(1)   על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;
(2)   על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו.
כלומר הבחינה מתייחסת לפרסום קודם לפני יום ההגשה ומפרטת את הפרטים. הפסיקה כמובן בתי המשפט כמובן פירשו את החוק ובוחני הפטנטים בודקים בעת בחינת בקשת פטנט האם יש חידוש בהמצאה או לאו.
בחוק הפטנטים כותבים אמצאה עם א' אך אפשר לכתוב גם המצאה עם ה'.
 
התקדמות המצאתית בתהליך רישום פטנט ברשות הפטנטים
חוק הפטנטים מגדיר התקדמות המצאתית בסעיף 5 – התקדמות המצאתית מהי?
התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4.
הפסיקה ובתי המשפט פירשו את החוק ובוחני הפטנטים בוחנים את הבקשה בתהליך הבחינה בהתאם.
 
דו"ח בחינה שאינו מעניק פטנט ומענה ע"י עורך דין / עורך פטנטים
במקרים רבים בוחני הפטנטים בדו"ח בחינה ראשון שני ויותר לא מוצאים הודעה לפני קיבול, כלומר אינם מעניקים פטנט, עורכי הדין ועורכי הפטנטים במשרדנו מכינים מענה לדו"ח הבחינה ומוכיחים וטוענים טענות הנתמכות בפסיקת רשם הפטנטים ובתי המשפט בישראל ומחוץ לישראל לעניין כשירות ההמצאה למתן פטנט.
במקרים רבים אנו מצליחים לשכנע את הבוחן בטענות, הן על ידי ניסוח ושינוי התביעות והן לפי הפסיקה, גם את הבוחנים בישראל וגם בוחנים מחוץ לישראל.
אך אם הבוחן למרות הטיעונים אינו מעניק פטנט ומסרב להעניק פטנט, במקרים המתאימים ניתן להגיש השגה לרשם הפטנטים, בבית הדין של רשם הפטנטים, במקרים חריגים ניתן גם לערער על החלטת הרשם בבית המשפט. הצוות המשפטי שלנו עורך דין ועורך פטנטים מטפל בפני הרשויות בישראל ומחוץ לישראל באמצעות רשת יועצים מורשים במדינות השונות בהליכים אלו.
 
שימוש באמנת פאריס ובאמנת PCT כדי לדחות עלויות ובניית אסטרטגיה רישום פטנט
שימוש מושכל באמנת קניין רוחני בהליך רישום פטנט מאפשר למבקש הבקשה לדחות את עלויות רישום הפטנט. באופן זה ניתן לבנות אסטרטגיה לרישום הפטנט המתאימה להמצאה ולמאפייני וצרכי הממציא ובעל בקשת הפטנט.
דחיית עלויות והוצאות רישום הפטנטים מאפשרת לממציא לגייס הון להתקדם מבחינה טכנית ומסחרית ומלי להיכנס להוצאות מידיות תוך שמירת תאריך הבכורה של ההמצאה במדינות החתומות על האמנה.
 
אמנת פאריס למבקש עורך פטנט
לאחר שעורך פטנטים עורך פטנט המבקש צריך להחליט להיכן להגיש את הניסוח הנקרא עריכת פטנט, להגיש בקשות ניתן מידית להגיש במשרדי פטנטים בעולם אך ניתן לדחות את ההגשות על ידי שימוש באמנת פאריס.
אמנת פאריס עליה חתומות כ- 175 מדינות מאפשרת למבקש הפטנט להגיש בקשה לפטנט או לבקשה ארעית מסוג פרוביזיונל באחת מדינות האמנה ולשלם אגרה אחת בלבד וללא צורך להגיש בכל המדינות, כאשר תאריך הבכורה נשמר לבעל ההמצאה בכל המדינות החתומות על האמנה.
כלומר מבקש פלוני הגיש בקשה לפטנט בישראל ושילם אגרת רישום פטנט רק בישראל, לפני סיום השנה הוא יכול להגיש בקשת המשך מאחת או יותר ממדינות האמנה ולקבל את התאריך הישראלי כאשר יגיש מחוץ לישראל. כלומר אם אדם אחר הגיש על ההמצאה פטנט והמבקש הפלוני שלנו הישראלי יגיש לפני סיום הבקשה בקשה מקבילה, למרות שהגיש הנבקש הישראלי במועד מאוחר יותר באותה מדינה, עדיין יזכה בבכורה מאחר ויבקש להכיר בתאריך הבכורה הישראלי כלפי הבקשה שהוגשה מחוץ לישראל.
 
אמנת PCT  בקשה בינלאומיות ברשויות הפטנטים
ניתן לדחות לפני סיום השנה מיום ההגשה הראשונה בתקופה של עוד כשנה וחצי, כלומר 30 חודשים מיום תאריך הבכורה, קרי תאריך הבקשה הראשונה, על ידי שימוש באמנת PCT.
בקשה לפי אמנת PCT  הנה בקשה ברשויות הפטנטים והנה בינלאומית אך היא אינה פטנט, כלומר בוחן הבקשה הבינלאומית אין לו זכות לתת תעודת פטנט, אלא מתבצעת בחינה שנותנת חוות דעת שאינה מחייבת את הבוחנים השונים במשרד הפטנטים השונים בעולם.
היתרון בבקשה זו שהמבקש יכול לדחות בשנה וחצי נוספת את הוצאות הגשת פטנטים במדינות שונות. גם לקבל חיפוש ועמדה של בוחן הפטנטים הבינלאומי.
 
העברת בעלות מכוח חוזה ע"י עורך דין/עורך פטנטים
העברת בעלות בבקשה לרישום פטנט או בפטנט רשום דורשת הכנת חוזה המעביר את הזכויות, רצוי שעורך דין ינסח חוזה שיחתם בין בעל הזכות לבין הבעלים החדש בבקשת רישום הפטנט או בפטנט הרשום. אכן ניתן להגיש בקשה להערת בעלות עוד טרם קבלת הפטנט הרשום. לעיתים ממציאים מבצעים עסקאות למשל עם משקיעים, או חברות מבצעות עסקאות בטרם קבלת פטנט רשום, חשוב שהסכם זה יערך באופן נכון ויכלול את הזכויות המבוטאות בבקשת הפטנט וכן זכויות אחרות.

בעל אמצאה או בעל פטנט?
לעיתים  ממציאים אינם מבדילים בין בעל אמצאה לעומת בעל פטנט, לכן חשוב להתייעץ עם עורך דין או עורך פטנטים בעניין זה, כאשר מעבירים זכויות או כאשר אדם עובד בחברה וממציא אמצאה יש חוסר הבנה אצל ממציאים למי שייכות הזכויות.
סעיף 1 בחוק הפטנטים מגדיר את המושגים המשפטיים האלו:
 "בעל אמצאה" – הממציא עצמו או הבאים מכוחו והם מי שזכאי לאמצאה מכוח הדין או על פי העברה או על פי הסכם;
          "בעל פטנט" – האדם הרשום בפנקס כמי שניתן לו פטנט או כמי שעברה אליו הבעלות בפטנט;
 
החוקים והתקנות משתנים ממדינה למדינה, למשל בארה"ב חברה לא יכולה להיות ממציאה, צריך אדם בשר ודם, אך מישהו ממציא צריך להעביר לחברה את הזכויות מאחר וחברה לא המציאה את ההמצאה, החברה רוצה להיות בעלת הפטנט, לכן גם אם מדובר בעובד של החברה או אדם חיצוני לחברה שעושה איתה עסקה, נדרש להכין הסכם העברת זכויות.
 
עורך דין מכין הסכם להעברת זכויות בפטנט בישראל
 
בישראל אם רוצים להעביר זכויות בבקשה לרישום פטנט או בפטנט יש להגיש הסכם העברת זכויות. יש לפעול בהליך בקשה להעברת זכויות לפי סעיף 169 לחוק הפטנטים. לבקשה יש לצרף תשלום אגרה, פעולות רבות ברשות הפטנטים לצדם יש לשלם אגרה שלרוב אינה גבוה באופן יחסי.
לדוגמא, פלוני הגיש פטנט על שמו מכוח היותו ממציא, ולאחר מכן יבקש לעשות עסקה עם חברה, יש להכין לעיתים יותר מהסכם אחד.
 
עורך דין הסכם פטנט / מסחרי / עבודה
 
לעיתים משרדנו מכין ללקוח יותר מהסכם אחד להעברת בעלות לתיק אחד, הסכם להעברת בעלות שמוגש לרשות הפטנטים אינו מדבר על הצד המסחרי קרי מה מקבל הממציא ממשקיע או חברה שרוכשת את הפטנט, לכן חשוב לערוך בנוסף להסכם העברת בעלות, הסכם מסחרי בין בעל ההמצאה למשל מכוח היותו ממציא לבעל המשקיעה שמבקש להיות בעל הפטנט.
הסכמים אלו באים להשלים אחד את השני, הסכם העברת בעלות מוגש לרשות הפטנטים או למשרדי הפטנטים בעולם ובמקרים רבים הממציא והחברה אינה רוצה וגם לא נדרש שכל הציבור ידע מה קיבל או מה נתנה חברה פלונית לממציא. לכן נהוג לערוך שני הסכמים אחד להעברת בעלות והשני הסכם מסחרי מה התמורה של מעביר הזכות לבעלים החדש.
הסכם נוסף שחשוב שיהיה הוא הסכם עבודה, במסגרת הסכם העבודה כאשר יש יחסי עובד מעביד, חשוב מאוד שבהסכם העבודה תהא התייחסות לזכויות הקניין הרוחני והבעלות עליהם, גם אם קיים הסכם עבודה וחסר פרק זה חשוב מאוד למעבידים רבים להוסיף מרכיב זה כדי להוסיף על האמור בחוק מכוח חוזה.
 
חוות דעת בטרם יבוא מוצר ע"י עורך דין פטנט / עורכי פטנטים

לעיתים פונים אלינו חברות שלא מעוניינות לרשום פטנט אלא רוצות לייבא מוצר, אם יש פטנט בישראל על אותו מוצר מיבוא, היבואן יכול להיתבע בגין הפרת פטנט. ניתן לתת חוות דעת על הפרת פטנט לפי פרסומים קיימים, אך חשוב לדעת שחוות הדעת לא תמיד שחור או לבן, בפטנטים יש מקרים רבים גבוליים שלבית המשפט יש שיקול דעת האם קיימת הפרה או לאו. ודאי שלעיתים התשובה היא חד משמעית שיש הפרה או אין הפרה, אך תמיד צריך לזכור שיכול שופט היושב בדין לפסוק אחרת מעמדת חוות הדעת.

רישום ע"י עורך דין פטנטים לסימני מסחר וחשיבותם

רישום סימני מסחר ע"י עורך דין פטנטים או עורכי פטנטים הנו חשוב כדי להגן על השם והמוניטין של מוצר קרי טובין או חברה, רישום של סימן מסחר יכול להיות על לוגו או על שם או שילוב שלהם וכן על צבעים צלילים ועוד. רישום הנו חשוב אך בסימני מסחר חשוב לשמור על השם המוגן גם לאחר הרישום, משרדנו שולח מכתב התראה למפרים של הסימן ואם המפר לכאורה לא מפסיק את השימוש ומשלם פיצוי על נזקים שעשה ניתן להגיש תביעת הפרה לבית המשפט ולאכוף את הזכות של המבקש בקניין הרוחני.

זירוז בקשת פטנט ע"י עורך פטנט / עורך דין

בבקשה לפטנט ניתן במקרים רבים לזרז את הליך הבחינה, ניתן להגיש בקשה לזירוז או לפי לשון החוק בקשה לבחינה על אתר בעת הגשת הבקשה או לאחר הגשת הבקשה. עורך פטנטים או עורך דין העוסק בתחום הפטנטים יכול להגיש בקשה זו, חוק הפטנטים מונה מספר אפשרויות ועילות להגשת בקשה לזירוז, יש לבחון כל מקרה לגופו, ולהתייעץ עם עורך פטנטים או עורך דין, אם ניתן להגיש בקשה לזירוז עם הגשת הבקשה או לאחר הגשת הבקשה אם מדיבר בבקשת פטנט שכבר הוגשה.
למשל אם כבר הוגשה בקשה לפטנט ללא הליך זירוז, מבקש שיש לו נימוקים סבירים לכך רשאי להגיש לרשם בקשה מנומקת, בצירוף תצהיר לתמיכה בעובדות, על תצהיר חותמים בפני עורך דין, חוק הפטנטים מונה עילות אפשריות למשל, הודעה של הרשם בדבר אפשרות להקדים את הבחינה בשל בחינת בקשה מקבילה, אדם אחר התחיל לנצל את האמצאה הנתבעת בתביעה של בקשת הפטנט, בלא רשותו של מבקש הפטנט, או שיש ביסוס לחשש שהוא יעשה כן, גילו המתקדם או מצבו הרפואי של המבקש, טובת הציבור ועוד סיבות נוספות.
בטרם הגשת בקשת זירוז רצוי להתייעץ עם עורך דין מתחום הפטנטים או עם עורך פטנטים שיסביר לממציא את המשמעות ואת היתרונות והחסרונות מהליך בקשת זירוז.
 
בקשה לפי אמנת PPH ע"י עורך פטנטים / עורך דין

לעיתים ניתן לעשות שימוש באמנת PPH  המאפשרת לבקש להקדים בחינה מכוח בחינה אחרת, משרדנו מגיש בקשות לפי אמנת PPH  המאפשרת לממציא לקבל תשובה מהירה לבקשת פטנט שהוגשה על סמך בחינה שהתקבלה במדינה אחרת. למשל התקבל פטנט בישראל ולאחר מכן הוגש פטנט בארה"ב או גרמניה לדוגמא, ניתן לבקש ממשרד הפטנטים האמריקאי או הגרמני לבצע את הבחינה בהליך מהיר מזורז מאחר וישראל חתומה עם מדינות אלו על אמנה, שאם התקבל פטנט בישראל ניתן לזרז את הבחינה מחוץ לישראל עם מדינות שחתומות עם ישראל על האמנה, וכן אפשר גם הפוך לזרז בישראל על סמך קבלה של פטנט מחוץ לישראל. חשוב להתייעץ בעניין זה לכל מקרה לגופו, עם עורך דין פטנטים או עם עורך פטנטים, לעיתים עדיף שלא לבצע בקשה לפי אמנה זו לאור שיקולים שונים להיקף ההגנה ושיקולים אסטרטגיים אחרים.
 
בקשה לפי סעיף 17ג' לאחר התייעצות עם עורך פטנטים

סעיף 17ג' לחוק הפטנטים הנו סעיף חשוב שרצוי לעשות בו שימוש משכיל לעיתים, סעיף 17ג' לחוק הפטנטים הישראלי, מאפשר למבקש בקשת פטנט בישראל, לבקש מבוחן ישראלי לתת פטנט על סמך בחינה למשל שנעשתה על ידי בוחן פטנטים אמריקאי.
לצורך כך, הבקשה המקבילה שניתנה עליה פטנט, צריכה להיות זהה בתביעות בישראל, כלומר עורך הפטנטים צריך להגיש בקשה מתאימה ולתקן את נוסח תביעות הפטנט, לנוסח שניתן הפטנט בארה"ב. אבל צריך לשים לב, לא תמיד מומלץ לעשות שימוש בסעיף 17ג' לחוק הפטנטים, לעיתים עדיף שלא לעשות שימוש בסעיף זה, מטעמים של היקף ההגנה או אסטרטגיה ברישום הפטנטים. לכן חשוב מאוד להתייעץ עם עורך פטנטים או עורך דין בכל מקרה לגופו.
 
 משרדנו מטפל בממציאים וחברות משלב הרעיון בליווי בשלבים השונים

משרדנו מטפל על ידי עורכי דין ועורכי פטנטים משלב הרעיון, אנו מלווים את הממציאים והחברות לפני ולאחר רישום הפטנט, רישום העיצוב או סימן מסחר בהליכים שונים שחשוב שיהיה בהם ליווי משפטי של עורך דין, למשל אנו יכולים להצטרף לפגישות בישראל ומחוץ לישראל בליווי של הצגת המצאה בפני גופים פוטנציאליים, תוך הכנת הסכם סודיות ואי תחרות, הסכמי שיתוף פעולה, הסכמי מייסדים, הסכמים עם קבלני משנה וספקי שרותים, הקמת חברה ועוד.
 
עורכי פטנטים – מי מחליט אם מקבלים פטנט?

עורכי הפטנטים שלנו מנסחים עריכה לבקשת פטנט, עורכי הפטנטים אינם מעניקים פטנט, בקשה לפטנט מוגשת לרשות הפטנטים בישראל או לרשויות פטנטים במדינות השונות, למשל בארה"ב, סין, מדינות אירופה וכו'. לאחר הגשת הפטנט תחילה הוא עובר בדיקה פרוצדוראלית כדי שיעמוד בתנאי הסף לקבלת אישור הגשת פטנט, בהמשך הבקשה תיבחן לפי סוג ההליך שהוגש, אם כבקשה רגילה או בקשה לבחינה על אתר קרי זירוז, בקשה ירוקה... אלו ישפיעו על המועד בו תתקבל תשובה מרשות הפטנטים קרי דו"ח בחינה.
רוב הפטנטים אינם עוברים בבחינה ראשונה, ויש לעורכי הפטנטים מספר סבבים של דו"חות בחינה מול בוחני הפטנטים ברשויות, שהם אלו שמבצעים את בחינת הבקשה ברוב הפטנטים הנבחנים.

עורכי פטנטים ומענים לדו"חות בחינה

לאחר שבקשת הפטנט עומדת בעמדת הבוחן בחוק הפטנטים, קרי למשל היה 2 דו"חות בחינה, אליהם ענו עורכי הפטנטים והבוחן מחליט להוציא הודעה לפני קיבול, אזי יש תשלום אגרה קיבול, אם לא יהיו התנגדויות מהציבור להענקת פטנט, תונפק תעודת פטנט.

עורכי פטנטים בקשה לבית משפט במקרה של סירוב

יש מקרים בהם הבוחן מסרב להעניק פטנט, אם עורכי הפטנטים מחליטים שסירוב הפטנט אינו צודק, יכולים להגיש בקשה לרשם הפטנטים, בבית הדין של רשם הפטנטים, כדי שיבחן שוב את הבקשה ולמרות סירוב הבוחן יעניק פטנט, אם הרשם יראה שאכן חלה טעות וניתן וצודק להעניק פטנט יאשר את זכות הפטנט.
אם הרשם יחליט שאינו מעניק פטנט, עדיין ניתן להגיש בקשה לערעור על החלטת הרשם בזכות בפני בית משפט מחוזי, אם המחוזי לא מעניק ניתן גם להגיש בקשה ברשות לבית משפט עליון.
מקרים אלו חריגים מאוד ורוב בחינות הפטנט מתקבלות על ידי בוחני הפטנטים עצמם שהם בדרך כלל מהנדסים בתחום ההמצאה.

עורכי פטנטים עריכת פטנט - מהו פטנט?

עורכי פטנטים עורכים בקשה לפטנט, אם מתקבל פטנט אזי לבעל ההמצאה יש זכות מונופול על ההמצאה, בקשת הפטנט מלווה בשרטוטים וניסוח משפטי המכיל בסופו פרק הנקרא תביעות או באנגלית Claims.
פטנט ניתן על ההמצאה המוגדרת בתביעות המגדירות את היקף ההגנה על ההמצאה. חוק הפטנטים בסעיף 3 מגדיר מהי אמצאה כשירת פטנט : "אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט."


עורכי פטנטים – מרעיון להמצאה קונספט ועריכה

עורכי הפטנטים משלב רעיון יכולים לסייע לממציא אם ניתן להפוך את הרעיון להמצאה, רישום פטנט אינו על רעיון אלא מוגש על המצאה, המצאה אם היא חדשה ויש לה התקדמות המצאתית ייתכן ותבשיל לכדי פטנט רשום.
עורך פטנטים לאחר שיש המצאה יכול להגדיר את הניסוח באמצעות עריכה לבקשת פטנט, היקף ההגנה אותה ינסח עורך פטנטים בעת שהוא עורך פטנט על המצאה יוגדר בפרק הנקרא תביעות או באנגלית CLAIMS, פרק זה יהיה זה אשר אותו צריך להפר כדי לפגוע בזכויות הקניין הרוחני מסוג פטנט של בעל הפטנט.
כלומר משלב הרעיוני עוברים לשלב המצאה ולקונספט ולאחר מכן לביצוע עריכה אותה עריכה, תוגש לבקשת פטנט בישראל או למדינה אחרת מחוץ לישראל למשל ארה"ב ועוד מדינות רבות.
 
עורכי פטנטים הגשת פטנט

הגשת הפטנט מתבצעת לאחר שיש ניסוח הנקרא עריכה בצרוף פרק שרטוטים שהם מראים את ההמצאה מבחינה ויזואלית כדי שבוחן הפטנטים בנוסף לטקסט יראה את הדברים גם בשרטוט, אך חשוב לזכור שהשרטוט הנו עקרוני בלבד ומראה את הקונספט ואינו נכנס לפרטים של יישום ההמצאה, אלו אינם שרטוטי הנדסה של מוצר או תהליך.
לעיתים בשלבים מאוחרים יותר מפתחים דגם ולעיתים אפשר לעדכן בקשת פטנט קיימת או להגיש בקשת פטנט חדשה נוספת ולהרחיב את היקף ההגנה ולבקש להגן גם על פתרונות חדשים שנבעו בעת פיתוח וייצור הדגם.
 
עורכי פטנטים ועורכי דין פטנטים


עורכי דין ועורכי פטנטים לעיתים מבצעים עבודה שונה, עורך פטנטים אין לו את הסמכויות שיש לעורך דין פטנטים, עורך פטנטים יכול לייצג מול משרד הפטנטים בלבד ואילו עורך דין יכול לייצג בפני משרד הפטנטים וכן בפני בית המשפט בתביעות הפרה ועוד, יתירה לכך עורך דין יכול להכין הסכמים לממציאים ובעלי הפטנט, למשל הסכמים שונים בין השותפים, מול ספקים, מול לקוחות לרבות הסכמי סודיות ייחודיים שלעיתים נחוצים ועוד.
עורכי פטנטים ועורכי דין הנם בעלי רישיון לפי המדינה בא קיבלו את הרישיון לאחר לימוד, התמחות ובחינה, עורך דין בלשכת עורכי הדין בישראל ועורכי פטנטים ברשות הפטנטים, חידוש הרישיון מתבצע פעם בשנה.

עורך פטנט ? מה אורך הפטנט המנוסח?

אורך הבקשה לפטנט משתנה מהמצאה להמצאה ולפי תחומים שונים, הבקשה כוללת את העריכה ואליה יש לצרף שרטוטים, העריכה יכולה לנוע בין מספר עמודים ועד מאות עמודים, יש בקשות של 7-8 עמודים ויש בקשות של 70-80 עמודים תלוי במורכבות ובמה צריך להגדיר בתביעות.
על אותה המצאה אפשר לבקש 2-3 תביעות או 20-30 תביעות ויותר כל תביעה מגדירה רכיב אחר או נוסף בהמצאה, וככול שיאושרו יותר תביעות כך היקף ההגנה של ההמצאה יהיה רב ורחב יותר, אך יש לזכור שככול שהעבודה תהיה גדולה יותר, התקציב לניסוח הבקשה וכן האגרות יכולות להיות גבוהות יותר.
למשל בארה"ב מעל 20 תביעות הרשות תבקש אגרה גבוה יותר, יש מדינות שמעל 7/15 תביעות, ויש מדינות שרק מעל 50 תביעות תהא אגרה גבוה יותר.
על כן, רצוי לדעת מה היעד של המדינה בא עומדים להגיש בקשות ולנסח את העריכה ואת התביעות שיגיעו לכמות תביעות שלא תעלה על תוספת אגרה שיכולה לעיתים להיות משמעותית מאוד.

עורכי פטנטים עמיתים מחוץ לישראל

הגשת פטנטים מחוץ לישראל דורשת עבודה מול עמיתים מקומיים במדינות היעד השונות, למשרדנו רשת עמיתים בעשרות מדינות, שמתרגמים את העריכה לשפת המקום, למשל לסינית, יפנית וכו' ומגישים את הבקשה לפי הנוהל החוק והתקנות במדינת היעד אותה בחר להגיש בעל הפטנט.
משרדנו גם משמש כמשרד המייצג לקוחות מחו"ל המגישים פטנטים בישראל, עמיתנו מחו"ל פונים אלינו ומבקשים שנגיש בקשות בישראל עבורם, ללקוחות שהם מיצגים, ממציאים פרטיים וחברות גדולות בתחומים מגוונים, למשל משרדנו מייצג חברות תחבורה ורכב ענקיות מחו"ל בהליכים בפני רשות הפטנטים, העיצובים וסימני מסחר, הן ברישום וכן בהתנגדויות והליכים שונים.
 
 
עיצובים ופטנטים ע"י עורך פטנטים או עורך דין

עד לפני תקופה די קצרה, משרד הפטנטים היה מאשר מדגמים על מאות ואולי אלפי פרופילים של "קליל" ואחרים.
זאת אף שפרופיל מוכתב על ידי הפונקציה.
אמנם, ניתן להתגבר על מגבלה זו, אם לא כל הצורה מוכתבת על ידי הפונקציה. המקור החוקי לכך הוא: 
ע"א 430/67 שרנוע בע"מ ומפעלי סרן מאוחדים בע"מ (בפירוק) נ' תנובה מרכז, כב (1) 113, עמ' 115-116, ניתן ביום 29.01.1968, "לצורה המיוחדת צריכות להיות איזה תכונות מעבר לאלה הדרושות כדי לאפשר לחפץ למלא את התכלית המיוחדת; אבל העובדה שאיזה יתרון מופק ממתן צורה מיוחדת אינה פוסלת את הצורה לרישום כמדגם". מבחן עזר לקביעת היות הצורה מוכתבת כולה משיקולים פונקציונאליים הינו קיומן של צורות נוספות שמשיגות את אותה מטרה תועלתית. חלקים שצורתם מוכתבת כל כולה מן הצורך להשתלב בתוך חלקים אחרים (כגון חלקי חילוף), נחשבים פונקציונאליים ועל כן אינם ניתנים לרישום כמדגם (החלטת הרשם בעניין בקשות לרישום מדגם 44701 ואח', א. פתיה, מיום 9.12.2010).

פטנט מבקש הגנה על פונקציה ובקשה לעיצוב על עיצוב הצורה למשל- עורך דין או עורך פטנטים יכול להמליץ לעיתים להגיש הן פטנט והן עיצוב
על הפונקציה והן על הפטנט- עורך דין או עורך פטנטים יכול לנסח לעיתים פטנט ולהגיש עיצוב או שלעיתים אפשר להגיש רק אחד מהם לפי העניין.

כפי שהכננו את הקורא, לפני תקופה די קצרה, משרד הפטנטים שינה את המדיניות, ומאז הוא דוחה בקשות בנימוק שהפרופיל מוכתב על ידי הפונקציה.
מה קרה ? 
משרד הפטנטים נימק זאת בחיקוק "חוק העיצובים" שהחליף את "פקודת המדגמים".
אמת אין מאחורי זה - כי ההבדלים בין חוק העיצובים לפקודת המדגמים אינם בהיבט הזה.
שהרי חוק העיצובים לא ביטל את ע"א 430/67
והוראות העבודה של משרד הפטנטים כוללים את ההוראה של ע"א 430/67.
הנכון הוא ששינוי החיקוק הוא רק תירוץ כדי לנמק את הטעות של משרד הפטנטים שאישר את אלפי הפרופילים.
אלא שבשינוי המדיניות סטה משרד הפטנטים לקיצוניות ההפוכה, עד סירוב ליישם באמת את ע"א 430/67
כלומר, משרד הפטנטים מאז שינוי המדיניות נוהג לדחות באופן גורף קיום של רכיב עיצובי נפרד מהפונקציה - לדוגמא בעיצוב מספר 63571.
למרות הנ"ל, ניתן עדיין בדוחק לקבל הגנה על פרופילים.
הנה קבלנו כעת אישור לעיצוב מספר 69819 - אך לא דרך ההוראה של ע"א 430/67
אלא, בהגשת בקשת העיצוב, תידרכנו את הבעלים לגבי אפקט עיצובי, וגם הדגשנו אותו למשרד הפטנטים בבקשה, ובהמשך במענה לדוח בחינה
בקצרה: משרד הפטנטים מסרב ליישם את ע"א 430/67, אך מכיר בעיצוב אם האפקט העיצובי ניכר לעין המשתמש

יש להתייעץ בעניין עם עורך פטנטים או עורך דין ולבחון ולשקול כיצד להגיש בקשה על עיצוב או פטנט או על עיצוב ופטנט.

עורכי פטנטים בארה"ב וישראל

למשרדנו יש רשת עמיתים עורכי פטנטים בעשרות מדינות, אנו מגישים למבקשי פטנט בקשות פטנטים במדינות רבות על ידי צוות יועצים מקצועי בעל רישיון מקומי, למשל בארה"ב, סין, יפן, מדינות אירופה, אוסטרליה, רוסיה ועוד במדינות רבות. העמיתים שלנו מקבלים את ניסוח הבקשה מעורך הפטנטים שלנו ומתרגמים את הבקשה לשפת המקום למשל סינית או יפנית... ומגישים את הבקשה.
עורכי פטנטים בארה"ב בעלי רישיונות שונים, למשל יש שם patent agent שהם עורכי פטנטים בעלי רישיונות לפעולות מסוימות כמו הגשת פטנט אמריקאי הנקרא Utilty patent או הגשת עיצוב הנקרא Design patent אך אינם עוסקים למשל בהגשת סימני מסחר. בעלי המקצוע המגישים סימני מסחר הם patent attorney . למשרדנו יש עמיתים יועצים בעלי רישיונות מקומיים שיכולים להגיש הן פטנטים ועיצובים והן סימני מסחר, כמו כן יש לנו עמיתים המטפלים בהפרות פטנטים במדינות שונות בבתי משפט.

בישראל עורכי פטנטים ועורכי דין מורשים לעסוק בקניין רוחני לרבות בפטנטים עיצובים וסימני מסחר אך עורכי פטנטים אינם יכולים לייצג ולתבוע בבתי משפט על הפרת פטנט למשל, במשרדנו יש עורכי דין ועורכי פטנטים, חלק מעורכי הדין שלנו גם עורכי פטנטים.


צור קשר עם עורך דין / עורך פטנטים כדי לשמור על זכויותיך
 
 לפרטים נוספים ומידע נוסף חייגו: 03-9711013

עורכי דין ועורכי פטנטים - רשת יועצים בדיני קניין רוחני מחוץ לישראל

 
כל הזכויות שמורות   |   תנאי שימוש באתר   |   צור קשר  |  הצהרת נגישות
.
.